מה עושים עם פחד?

הידעת שבשפה העתיקה, שפת הבריאה אין מילה לפחד?

המילה המתארת פחד היא אי-אהבה.

השבוע שמעתי שיחה בין שתי נשים, אחת מהן סיפרה כי היא נמנעת מלטייל בטבע מפחד מנחשים.

לעומת זאת אין לה בעיה להיכנס למכוניתה ולנהוג, למרות שסטטיסטית הסיכוי להיפגע מהכשת נחש נמוך פי 100 (!) מהסיכוי להיפגע בתאונת דרכים.

איך זה יכול להיות שרוב האנשים מפחדים מנחש יותר מאשר מנהיגה או נסיעה, הרי הרכב הרבה יותר מסוכן.

הנה ספירלה משולשת על פחד:

הראשונה - הפחד כמספר סיפורים,

זה קורה כי הפחד הוא מספר סיפורים מצוין, והוא מדבר אלינו מתוכנו, הוא מדבר אלינו דרך סיפורים שסופרו במשך אלפי שנים על נחשים, על שהם מסוכנים, מפתים, מגעילים על שהם מגלמים את יצר הרע והרוע, השטני והערמומי.

הם סופרו מספיק פעמים כדי שנאמין להם, למרות שאין להם קשר עם

הטבע של הנחש.

בדרך השאמנית, בזמנים העתיקים הנחש היה ידוע כאחד הטוטמים המקודשים של אמא אדמה,

" רוח הנחש מלחשת את האהבה של אמא אדמה.

רוח הנחש מפתה את המיניות החוצה מתוך הפנטזיה.

רוח הנחש מחוללת את מחולות הריפוי של הפיזי והרוחני.

רוח הנחש הולמת את פעימות לב האדמה - אדוות, אדוות של שקט."

השאמן רוקדת בסערות, מתוך ספר המאיה - מאת דוב אהבה

וכך כדי להרחיק את האנשים מאמא אדמה סופר סיפור חדש על הנחש, סיפור של פחד.

פחד מאמא אדמה,

הנחש הוא אחד הטוטמים של אמא אדמה ומסמל אותה בהרבה תרבויות עתיקות.

פחד מעוצמתן של נשים,

פחד מכוחה של המיניות, העונג והחושניות.

פחד מריפוי שמגיע משינוי פנימי,

הנחש משיל את עורו המת בכל פעם שהוא אוכל וגדל, ובכך מלמד אותנו על הכוח שלנו להשתנות ולגדול, ריפוי = שינוי.

אז הפחד הוא רק סיפור, סיפור שמסתפר בתוכנו שוב ושוב, והוא - נביא השקר - כמו שמורתי האהובה השאמן אבן אדומה מנוקדת קוראת לו, מספר לנו שהוא! כן הוא! יודע את העתיד.

הוא יודע שאם נצא לטייל בטבע נחש יכיש אותנו,

שאם נאמר למי שאנחנו אוהבים שאנחנו אוהבים אותו/ה הם ילעגו לנו,

שאם נספר את מה שבאמת יש לנו בפנים ידחו אותנו,

שסוף העולם מגיע,

שאין מי שאוהב אותנו,

שכולם נגדנו,

שאם נהיה מאושרים אחר כך נסבול,

שאם נחיה אחרת מכולם - נחיה בסוף ברחוב,

וזה עוד לפני לקרוא לראות ולשמוע את כל תסריטי האימה ברשתות החברתיות בחדשות ובסרטים.

וככה סיפורי הפחד והאימה מבחוץ ומבפנים, תופסים מקום,

ובמקום לצאת ולטייל בטבע לעשות את מה שהנשמה שהיא אנחנו כמהה אליו, הפחד מספר סיפור על נחש ומשאיר אותנו כלואים בכלא שהוא יצר.

הספירלה השניה - פחד הוא בחירה

יום העצמאות נחגג היום,

'להיות עם חופשי'

בעיני להיות חופשי, זה להיות חופשיה מפחד.

לבחור טוב טוב את הסיפור שאני רוצה לחיות לפיו,

לבחור את הסיפור שמרחיב אותי,

זה שעושה לי אור מבפנים וחיוך בלב,

לבחור במודע לאן אני הולכת,

לבחור מי אני,

לבחור למה באתי לאמא אדמה,

לבחור למה אני חיה,

כשבחירה נעשית מתוך מודעות מלאה

לא חשוב מהי הבחירה

חשוב שהיא נעשית מאהבה

ואז יש חופש, חופש אמיתי פנימי

שאין אף אחד ושום דבר שיכול לקחת אותו.

ספירלה שלישית - פחד הוא ההפך מאהבה, או פחד הוא אי-אהבה

בשפה העתיקה, שפת הבריאה אין מילה לפחד,

כדי לתאר פחד אומרים אי-אהבה.

פחד הוא לא רק בהלה, חרדה והתכווצות.

פחד הוא כל רגע שבו אנו לא אהבה,

שבו אנו לא אוהבים ולא מרגישים נאהבים.

ולכן בכל רגע שבו אנו בוחרות אהבה,

בוחרים להיות מי שאנחנו,

בוחרות לחגוג אותנו,

בוחרים לבוא עם לב פתוח,

בוחרות שאנחנו אהובות,

בוחרים שאנחנו אוהבים.

בכל רגע כזה שאנחנו עושים אהבה,

אין בנו פחד,

ויש בנו חופש.

הדרך לחיות אהבה היא בחירה

בחירה שרירותית ולא מתפשרת

בחירה שאני אהובה,

זה קל מאוד כשמתקרבים לאמא אדמה ומרגישים את האהבה שלה,

זה קל כשבוחרים שאמא אדמה היא אמא שלנו,

זה קל כשאנחנו נזכרים שאנחנו בעצם עשויים מאור ואהבה

ולכן הדבר היחיד האוטנטי שאנחנו

זה אור ואהבה.

ולאור לבנת האלון שזורחת עלינו

האלון שהוא שער למימדים נסתרים

וקסומים,

אולי נסכים לעבור בשער של הקסם

וכמו הנחש

להשיל מעלינו נשל של פחד

ולהיוולד לידיעה של אהבה.

הדרך השאמנית,

היא הדרך של אמא אדמה,

היא דרך של אהבה

שמניחה לכל אחת ואחד להיות את מה

שהם בוחרים להיות,

ואפשר לבחור באהבה.

אמא אדמה אוהבת גם אותך

נוגה של האדמה

משושלת שבט בהולע

נצר לשאמן עגור נוסק