איך לחיות אל מול חרדות ופחדים

אני מודה על נדיבותה, על אהבתה, על פריונה של אמא אדמה

אני מודה על שהיא תמיד שם בשבילי

אני מודה על שהיא תמיד מספקת לי בדיוק את מה שאני זקוקה לו

אני מודה על שבכל רגע ורגע היא אוהבת אותי.

אל מול חרדות ופחדים, אל מול טראומות, אל מול הקושי לחיות כאן בתוך מלחמה, אני מציעה שוב ושוב לאנשים שאני פוגשת לאמץ אל ליבם גישה של הודיה.

דווקא כשלעיתים הכל נראה אבוד, מפחיד וקשה, אני מוצאת שהכרת תודה, פותחת אפשרות להשלים עם העבר, ולחזק את העתיד.

אל מול פרידות, אל מול אסונות, אל מול מחלה, ואפילו מוות, אל מול אזעקות, טילים וירוטים.

אני מודה, אני מודה על שהיתה לי אפשרות להיות ביחד עם מי שעכשיו כבר לא בחיי,

אני מודה על האזעקה שמישהו משמיע כדי שאני אוכל לעשות מה שצריך ולשמור על עצמי , (בעבורי האזעקה היא כמו אור אדום ברמזור, שבא לשמור עליי שלא אדרס או אתנגש ברכב אחר)

אני מודה שיש חיילים שמיירטים את הטילים ושומרים עליי.

לחיות בתוך גישה של הודיה, זה לא רק לומר תודה, זה לחפש בכל רגע ולמצוא איך כל דבר קורה לטובתי, איך בכל מצב מתגלמת האהבה.

במפגשיי עם אנשים, אני מציעה בעת התקף חרדה, להודות על 3 דברים בקול רם.

אם מבלים זמן רב במקלט עם עוד אנשים - אני מציעה לעשות סבב של הודיה, שבו כל אחד מודה על דבר אחד שיש לו עכשיו ועל אדם אחד בחייו.

אני מציעה לאמץ באופן קבוע בזמן בוקר או ערב, טקס קטן, החשוב ביותר שיחזור על עצמו בקביעות, אפשר להדליק קטורת, ולהודות בקול רם על 10 דברים בחיי. כל יום כל יום, ושינוי יגיע.

לחיות בהודיה, זו גישה שבוחרת ויוזמת חיים מתוך ידיעה שאנו אהובים, זו דרך שבוחרת אהבה על פני כל אפשרות אחרת.

ובמקום שיש אהבה - אין פחד.

אמא אדמה אוהבת גם אותך

נוגה של האדמה